גזר דין בתיק ת"פ 30010-01-13

כתב האישום

1.         הנאשם, יליד 30.10.1991, הורשע על סמך הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, הכוללות הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413ד(א) + סעיף 383 לחוק העונשין והחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2.         בעובדות כתב האישום נאמר כי בתאריך 5.1.2013 או בסמוך לכך, גמלה בלבו של הנאשם ההחלטה לפרוץ לרכב מעסיקו לשעבר (להלן: "המעסיק") וכן לשרפו. לשם כך, הגיע הנאשם בסביבות השעה 04:00 לרחוב בן גוריון בחיפה, התקרב לרכב השייך לבת של מעסיקו, שחנה בסמוך לביתם, וניסה לנפץ את שמשת הרכב, בין היתר תוך שימוש באבן. משניסיונו זה לא צלח, שב הנאשם לביתו, הצטייד בסכין, חזר לרכב וניקב באמצעותה את צמיגי הרכב. הנאשם ניפץ גם את שמשת הרכב באמצעות אבן, הכניס את פלג גופו העליון לתוך הרכב, שלף מתוכו מכשיר רדיו טייפ בכוונה לגנבו, ושילח אש במזיד בכסא הנהג באמצעות מצית שהייתה ברשותו. בשלב זה, נטל ונשא הנאשם עימו את הרדיו טייפ ועזב את המקום, בעוד האש מתפשטת ברכב.        

הנאשם ביצע את המעשים דלעיל בעת שהרכב חנה סמוך לכלי רכב נוספים, ברחוב בו בתי מגורים ובתי עסק, שחלקם היו פעילים במועד הצתת הרכב. כתוצאה מהשריפה עלה הרכב באש ונגרמו לו נזקים כבדים. עד כאן עובדות כתב האישום.

תסקיר שירות המבחן

3.       נוכח גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בטרם שמיעת טיעוני הצדדים לעונש.        

4.       בתסקיר מיום 23.6.2013  ציין שירות המבחן כי מדובר בצעיר כבן 21, רווק שהתגורר טרם מעצרו בבית אמו בחיפה ועבד בנגרייה השייכת למעסיק. התסקיר התייחס לנסיבות חייו המורכבות של הנאשם שאיני רואה מקום לפרטן מחמת צנעת הפרט. אסתפק בהפניה לכך שהנאשם גדל במסגרת משפחתית רב בעייתית.

קצין המבחן ציין כי בהעדר דמות מכוונת ומציבת גבולות במסגרת המשפחתית, סיגל לעצמו הנאשם דפוסי התנהגות הישרדותיים, הכוללים בין היתר, דפוסי תגובה אימפולסיביים ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, כדרך להתמודד עם מצבי דחק. מדובר במי שלא סיגל לעצמו גבולות ברורים ורואה באלימות דרך לפתרון קונפליקטים.   

על אף שהנאשם אישר כי הוא נוהג לשתות משקאות חריפים מגיל 12 והציג את השימוש שהוא עושה באלכוהול כדרך ל"בריחה" מהתמודדות עם הקשיים בחייו, הוא לא הביע נזקקות טיפולית. הרושם המתקבל הוא שאין לנאשם הכוחות והמשאבים הרגשיים הנדרשים על מנת לעבור טיפול במסגרת מוסדית לגמילה. בנוסף התרשם קצין המבחן כי חייו של הנאשם מתנהלים בחוסר יציבות, תוך קיום קשרים חברתיים שליליים, וכי אינו מגלה חיבור לבעייתיות המצבים אליהם הוא נקלע ותחת זאת חווה את האירוע ממקום קורבני. לאור זאת, ההתרשמות היא שהסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הנו גבוה.

לאור מקבץ האמור, סבור שירות המבחן כי לנוכח חומרת העבירה, ובהעדר בשלות טיפולית ומבלי להתעלם מגילו הצעיר ונסיבות חייו העגומות של הנאשם, יש להשית עליו ענישה מוחשית, במסגרת של מאסר, כזו שתציב בפניו גבול ברור להתנהגותו הפוגענית.

ראיות לעונש

5.       בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש בקשה המאשימה להגיש תצלומי הרכב שנשרף (ת/1).

6.       מטעם הנאשם העיד מר ויקטור חג'אר, יו"ר ועד שכונת ואדי ניסנס, שסיפר על היכרותו עם משפחת הנאשם ועם הנאשם. העד תיאר נסיבות חיים לא פשוטות של הנאשם ומשפחתו. לדבריו, הוא שוחח עם מעסיקו של הנאשם בניסיון לעשות סולחה ביניהם, וזה האחרון הסכים לוותר על תלונתו ולהשלים עם הנאשם. לפיכך, בקש העד מבית המשפט לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים.

טיעוני הצדדים

7.         בטיעוניו לעונש עמד ב"כ המאשימה על חומרת עבירת ההצתה בה הורשע הנאשם, אשר הנזק הפוטנציאלי הגלום בה הוא גדול ותוצאותיה אינן ידועות מראש. בהקשר זה הפנה לכך שהנאשם ביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום בעת שהרכב חנה סמוך לכלי רכב נוספים, ברחוב בו בתי מגורים ובתי עסק שחלקם היו פעילים במועד הצתת הרכב. בנסיבות אלו, עלול היה המעשה להביא לקיפוח חיי אדם. לכך יש להוסיף את עבירות הגניבה מהרכב והחזקת סכין שנלוו להצתה.